הפוסט הזה נכתב בעיקבות תגובות שקיבלתי על פוסט קודם שעסק ב-שאלות ששואלים ילדים. יש בו מחשבות על מקומם של ילדים בחברה שלנו וגם התלבטויות אישיות שלי כאמא.

מחשבות על הצורך לציית לחוקי השפה שהתעוררו בעיקבות תרגיל בחוברת ללימוד קריאה של הבן שלי.

הפוסט הזה עוסק באילוצים שמופעלים עלינו כשאנחנו משתמשות בשפה ומשפיעים על איך שאנחנו מדברות, בדרך כלל מבלי שאנחנו שמות לב. יש בו דוגמאות מעברית וגם מאנגלית, וגם דוגמאות משעשעות מילדים שמוצאים פתרונות יצירתיים במיוחד לאילוצים שמופעלים עליהם.

פוסט קצרצר על הבן שלי ועלי, כולל טיפ להתגברות על הדחף לתקן ילדים.

לפני כשנה וחצי כתבתי מאמר שבמסגרתו צפיתי בסרטונים של אמהות קוראות ספרים עם ילדיהן הפעוטים. חרף המאמצים הניכרים של האמהות שהילדים ישבו בשקט ויקשיבו לסיפור ברצף מתחילתו ועד סופו רובם התנהגו אחרת לגמרי – הם קמו, הלכו, חזרו, דיפדפו קדימה ואחורה, סגרו את הספר באמצע והטיחו אותו ברצפה, ואז פתחו אותו שוב וביקשו להקריא, וחוזר … המשך קריאת הפוסט ילדים קוראים, ילדים הולכים

לחורחה לואיס בורחס יש סיפור קצר על אנציקלופדיה סינית עתיקה שממיינת את העולם בצורה שעבורנו נראית שרירותית וחסרת תועלת. כך למשל, עולם החי מחולק לחיות השייכות לקיסר, פוחלצים, חיות מבוייתות, חזירונים, בנות ים, חיות אגדיות, כלבים משוטטים, וכן הלאה. מישל פוקו מצטט מתוך הסיפור של בורחס בפתח ספרו המילים והדברים, שבו הוא מנסה לשכנע את … המשך קריאת הפוסט האנציקלופדיה הסינית

לפני כמה שנים חֲבֵרָה ביקשה להתייעץ איתי לגבי בתה בת השנתיים, בגלל ״שיש משהו מוזר באיך שהיא מדברת״. הילדה יודעת הרבה מילים ומדברת כל הזמן, סיפרה חברתי, אבל היא משתמשת במילים רק כדי לשוחח. כשהיא צריכה משהו (מוצץ, אוכל) היא בוכה, גם כשמדובר במילה שהיא מכירה. לפעמים אני מתקשה להבין אותה והיא בכל זאת ממשיכה … המשך קריאת הפוסט מה תִּינוֹקִים עושים עם מילים