הפוסט הזה נכתב בעיקבות תגובות שקיבלתי על פוסט קודם שעסק ב-שאלות ששואלים ילדים. יש בו מחשבות על מקומם של ילדים בחברה שלנו וגם התלבטויות אישיות שלי כאמא.
תגית: ילדים
יש מילה כזאת בעברית?
מחשבות על הצורך לציית לחוקי השפה שהתעוררו בעיקבות תרגיל בחוברת ללימוד קריאה של הבן שלי.
אילוצים בשפה – חלק א׳
הפוסט הזה עוסק באילוצים שמופעלים עלינו כשאנחנו משתמשות בשפה ומשפיעים על איך שאנחנו מדברות, בדרך כלל מבלי שאנחנו שמות לב. יש בו דוגמאות מעברית וגם מאנגלית, וגם דוגמאות משעשעות מילדים שמוצאים פתרונות יצירתיים במיוחד לאילוצים שמופעלים עליהם.
עֲשָׂרָה ילדות, או: איך להתאמן בלא לתקן
פוסט קצרצר על הבן שלי ועלי, כולל טיפ להתגברות על הדחף לתקן ילדים.
נוֹט אִין פְרוֹנְט אוֹף דֵה צִ׳ילְדְרֶן
כפי שכבר כתבתי, למשל כאן, אני מתעניינת במה שקורה בשוליים של המרחב הלשוני ובמי שנדחקים אל השוליים האלו מכיוון שהמעמד שלהם כדוברים וכבעלי זכויות בשפה לא תמיד זוכה להכרה. אוטיסטים למשל הם דוגמא לאוכלוסיה שזכותה לתקשורת מקופחת באופן תדיר. פעם נכחתי בהרצאה של אמא לצעיר אוטיסט שלא משתמש בשפה דבורה שסיפרה בכנות צובטת לב כיצד במשך שנים … המשך קריאת הפוסט נוֹט אִין פְרוֹנְט אוֹף דֵה צִ׳ילְדְרֶן
ילדים קוראים, ילדים הולכים
לפני כשנה וחצי כתבתי מאמר שבמסגרתו צפיתי בסרטונים של אמהות קוראות ספרים עם ילדיהן הפעוטים. חרף המאמצים הניכרים של האמהות שהילדים ישבו בשקט ויקשיבו לסיפור ברצף מתחילתו ועד סופו רובם התנהגו אחרת לגמרי – הם קמו, הלכו, חזרו, דיפדפו קדימה ואחורה, סגרו את הספר באמצע והטיחו אותו ברצפה, ואז פתחו אותו שוב וביקשו להקריא, וחוזר … המשך קריאת הפוסט ילדים קוראים, ילדים הולכים
לתקן או לא לתקן? זו השאלה!
כשהילד שלי מבקש ״ליסוע באופניים החדשות״ ולקנות ״שלוש צעצועים״ זה צורם לי באוזן ואני רוצה לתקן אותו. אבל ״שגיאות״ של ילדים לא מבטאות חוסר ידע, בדיוק להפך: ילד שאומר בֵּיצוֹת במקום בֵּיצִים או פְּרִיאִים במקום פֵּירוֹת מבדיל בין זכר לנקבה ויודע איך הם נשמעים בדרך כלל בעברית.ילד שאומר ״הִלְכַּדֵתִּי אותו במלכודת״ מכיר את בניין הִפְעִיל … המשך קריאת הפוסט לתקן או לא לתקן? זו השאלה!
האנציקלופדיה הסינית
לחורחה לואיס בורחס יש סיפור קצר על אנציקלופדיה סינית עתיקה שממיינת את העולם בצורה שעבורנו נראית שרירותית וחסרת תועלת. כך למשל, עולם החי מחולק לחיות השייכות לקיסר, פוחלצים, חיות מבוייתות, חזירונים, בנות ים, חיות אגדיות, כלבים משוטטים, וכן הלאה. מישל פוקו מצטט מתוך הסיפור של בורחס בפתח ספרו המילים והדברים, שבו הוא מנסה לשכנע את … המשך קריאת הפוסט האנציקלופדיה הסינית
כוונה תקשורתית
כשהבן שלי היה בן שנה-וחצי-שנתיים הפעילות האהובה עליו היתה להתנדנד בגינה. הייתי מנדנדת אותו במשך מה שהרגיש כמו שעות ומלווה את הנדנוד בשירה, ספק כדי לשעשע אותו ספק כדי להפיג את המונוטוניות. רפרטואר השירים שלי לא היה מדהים, וכלל את כל החשודים המיידיים – נד-נד, רד אלינו אוירון, במדינת הגמדים. יום אחד, בעודי מנדנדת ושרה, … המשך קריאת הפוסט כוונה תקשורתית
מה תִּינוֹקִים עושים עם מילים
לפני כמה שנים חֲבֵרָה ביקשה להתייעץ איתי לגבי בתה בת השנתיים, בגלל ״שיש משהו מוזר באיך שהיא מדברת״. הילדה יודעת הרבה מילים ומדברת כל הזמן, סיפרה חברתי, אבל היא משתמשת במילים רק כדי לשוחח. כשהיא צריכה משהו (מוצץ, אוכל) היא בוכה, גם כשמדובר במילה שהיא מכירה. לפעמים אני מתקשה להבין אותה והיא בכל זאת ממשיכה … המשך קריאת הפוסט מה תִּינוֹקִים עושים עם מילים
