מחשבות על הצורך לציית לחוקי השפה שהתעוררו בעיקבות תרגיל בחוברת ללימוד קריאה של הבן שלי.

פוסט קצרצר על הבן שלי ועלי, כולל טיפ להתגברות על הדחף לתקן ילדים.

לפני כשנה וחצי כתבתי מאמר שבמסגרתו צפיתי בסרטונים של אמהות קוראות ספרים עם ילדיהן הפעוטים. חרף המאמצים הניכרים של האמהות שהילדים ישבו בשקט ויקשיבו לסיפור ברצף מתחילתו ועד סופו רובם התנהגו אחרת לגמרי – הם קמו, הלכו, חזרו, דיפדפו קדימה ואחורה, סגרו את הספר באמצע והטיחו אותו ברצפה, ואז פתחו אותו שוב וביקשו להקריא, וחוזר … המשך קריאת הפוסט ילדים קוראים, ילדים הולכים

לפני כמה שנים חֲבֵרָה ביקשה להתייעץ איתי לגבי בתה בת השנתיים, בגלל ״שיש משהו מוזר באיך שהיא מדברת״. הילדה יודעת הרבה מילים ומדברת כל הזמן, סיפרה חברתי, אבל היא משתמשת במילים רק כדי לשוחח. כשהיא צריכה משהו (מוצץ, אוכל) היא בוכה, גם כשמדובר במילה שהיא מכירה. לפעמים אני מתקשה להבין אותה והיא בכל זאת ממשיכה … המשך קריאת הפוסט מה תִּינוֹקִים עושים עם מילים

לתופעה של שפת סימנים לתינוקות נחשפתי קצת אחרי שהבן שלי נולד. מדובר בהורים שמלמדים את ילדיהם לסמן מילים בסיסיות כדי להקל עליהם לבטא את רצונותיהם ולהיות מובנים עד שילמדו לדבר. אני לא עשיתי את זה עם הילד שלי אבל כשאני פוגשת אמא שכן אני שואלת אותה למה היא בחרה לעשות את זה. חלקן אומרות שהן … המשך קריאת הפוסט שפת סימנים לתינוקות

בספר מעט נשכח שיצא בשנת 1932 אנתרופולוג אמריקאי בשם קרל בראון תיעד תופעה לשונית מוזרה. בראון, שחקר שבט של פִּיגְמים באזור אפריקה המשוונית, הבחין שנשות השבט מרבות לשאול שאלות שהתשובה עליהן ידועה מראש. רק נשים שאלו שאלות מהסוג הזה והן הופנו תמיד לגברים, ובשונה משאלות רטוריות שבהן השואלת עונה על השאלה בעצמה הגברים דווקא ענו … המשך קריאת הפוסט שאלות ששואלים ילדים