נועם חומסקי, הבלשן המפורסם והמשפיע ביותר במאה השנים האחרונות, טען שתאוריה לשונית צריכה לעסוק בעיקר בדוברים-מאזינים אידיאליים. דובר-מאזין אידיאלי כשמו כן הוא, אידיאל שלא קיים במציאות: הוא נהנה מידע מושלם בשפה וזיכרון בלתי מוגבל, והוא לעולם אינו טועה או יוצא מריכוז. חומסקי לא ביקש לטעון שאנשים כאלו מהלכים בקירבנו. הפואנטה שלו היתה שכדי להבין כיצד השפה … המשך קריאת הפוסט בעיית שתיה

העניין שלי בשאלה מה הופך מישהי לדּוֹבֶרֶת? לא התעורר מתוך עבודה עם ילדים קטנים או עם אנשים שלא משתמשים בשפה דבורה, הוא התחיל כעניין תאורטי לגמרי. לפני למעלה מעשור הייתי שקועה כל כולי בכתיבת דוקטורט בפילוסופיה כאשר נתקלתי בסוגיה תאורטית שהטרידה אותי מאוד: כל הפילוסופים שקראתי התעסקו בשאלה איך אנחנו מבינות שפה, כלומר איך אפשר … המשך קריאת הפוסט בעיית התוכי

כשהבן שלי היה בן שנה-וחצי-שנתיים הפעילות האהובה עליו היתה להתנדנד בגינה. הייתי מנדנדת אותו במשך מה שהרגיש כמו שעות ומלווה את הנדנוד בשירה, ספק כדי לשעשע אותו ספק כדי להפיג את המונוטוניות. רפרטואר השירים שלי לא היה מדהים, וכלל את כל החשודים המיידיים – נד-נד, רד אלינו אוירון, במדינת הגמדים. יום אחד, בעודי מנדנדת ושרה, … המשך קריאת הפוסט כוונה תקשורתית