כשהילד שלי מבקש ״ליסוע באופניים החדשות״ ולקנות ״שלוש צעצועים״ זה צורם לי באוזן ואני רוצה לתקן אותו. אבל ״שגיאות״ של ילדים לא מבטאות חוסר ידע, בדיוק להפך: ילד שאומר בֵּיצוֹת במקום בֵּיצִים או פְּרִיאִים במקום פֵּירוֹת מבדיל בין זכר לנקבה ויודע איך הם נשמעים בדרך כלל בעברית.ילד שאומר ״הִלְכַּדֵתִּי אותו במלכודת״ מכיר את בניין הִפְעִיל … המשך קריאת הפוסט לתקן או לא לתקן? זו השאלה!

העניין שלי בשאלה מה הופך מישהי לדּוֹבֶרֶת? לא התעורר מתוך עבודה עם ילדים קטנים או עם אנשים שלא משתמשים בשפה דבורה, הוא התחיל כעניין תאורטי לגמרי. לפני למעלה מעשור הייתי שקועה כל כולי בכתיבת דוקטורט בפילוסופיה כאשר נתקלתי בסוגיה תאורטית שהטרידה אותי מאוד: כל הפילוסופים שקראתי התעסקו בשאלה איך אנחנו מבינות שפה, כלומר איך אפשר … המשך קריאת הפוסט בעיית התוכי

כשהבן שלי היה בן שנה-וחצי-שנתיים הפעילות האהובה עליו היתה להתנדנד בגינה. הייתי מנדנדת אותו במשך מה שהרגיש כמו שעות ומלווה את הנדנוד בשירה, ספק כדי לשעשע אותו ספק כדי להפיג את המונוטוניות. רפרטואר השירים שלי לא היה מדהים, וכלל את כל החשודים המיידיים – נד-נד, רד אלינו אוירון, במדינת הגמדים. יום אחד, בעודי מנדנדת ושרה, … המשך קריאת הפוסט כוונה תקשורתית