תגית: שפה וחברה

Speakerhood – דּוֹבְרוּת

הפוסט הזה עוסק במושג שהמצאתי – speakerhood (דּוֹבְרוּת). יש בו דוגמאות שממחישות מה זה אומר לראות במישהי דוברת ומה קורה לאדם שהסביבה לא מתייחסת אליו כדובר. אני טוענת שהדּוֹבְרוּת של אדם תלויה ביחס ובהכרה שהוא מקבל מהסביבה ולא רק ביכולות האישיות שלו, ושזו האחריות שלנו – קהילת הדוברים והדוברות, לגדל דוברים ודוברות חדשים.

חברה מוּכְוֵונֶת דיבור 

הפוסט עוסק בקשיים הייחודיים של אנשים שלא משתמשים בשפה דבורה וחיים בחֶבְרָה שבה דיבור הוא צורת התקשורת המרכזית. אני טוענת שמדובר בקבוצת מיעוט שמאבק חברתי ופוליטי יעזור לה לממש את זכותה לתקשורת.

דובר יְלִידִי

הפוסט הזה הוא גירסה כתובה של הרצאה שהעברתי על המושג דובר ילידי בכנס הלקסיקלי ה-17 באוניברסיטת תל אביב. אני ממליצה לקרוא אותו ביחד עם הפוסט בעיית שתיה שעוסק בחוויה של דוברת לא ילידית.  המושג דובר ילידי (כמו המושג שפת אם שמשלים אותו) נתפס כמושג אינטואיטיבי שכולנו מבינות מה הוא אומר. ככה הוא נתפס גם בקרב חוקרי השפה שמשתמשים בו במאמרים אקדמיים מבלי לטרוח … המשך קריאת הפוסט דובר יְלִידִי

בעיית שתיה

נועם חומסקי, הבלשן המפורסם והמשפיע ביותר במאה השנים האחרונות, טען שתאוריה לשונית צריכה לעסוק בעיקר בדוברים-מאזינים אידיאליים. דובר-מאזין אידיאלי כשמו כן הוא, אידיאל שלא קיים במציאות: הוא נהנה מידע מושלם בשפה וזיכרון בלתי מוגבל, והוא לעולם אינו טועה או יוצא מריכוז. חומסקי לא ביקש לטעון שאנשים כאלו מהלכים בקירבנו. הפואנטה שלו היתה שכדי להבין כיצד השפה … המשך קריאת הפוסט בעיית שתיה

הפונקציה הפָאטִית של השפה

בשנת 1923 ברוניסלב מלינובסקי, מהאנתרופולוגים החשובים של המאה ה-20 שחקר תרבויות שאין להן שפה כתובה, טבע את המושג הפונקציה הפָאטִית של השפה. מלינובסקי השתמש במושג כדי לתאר שימוש בשפה למטרות חברתיות, בשונה משימוש בשפה לתיאור אירועים או העברת אינפורמציה. הוא כותב כך: ברוניסלב מלינובסקי ״אין ספק שיש לנו כאן סוג חדש של שימוש לשוני – … המשך קריאת הפוסט הפונקציה הפָאטִית של השפה