הפוסט הזה עוסק במושג שהמצאתי – speakerhood (דּוֹבְרוּת). יש בו דוגמאות שממחישות מה זה אומר לראות במישהי דוברת ומה קורה לאדם שהסביבה לא מתייחסת אליו כדובר. אני טוענת שהדּוֹבְרוּת של אדם תלויה ביחס ובהכרה שהוא מקבל מהסביבה ולא רק ביכולות האישיות שלו, ושזו האחריות שלנו – קהילת הדוברים והדוברות, לגדל דוברים ודוברות חדשים.
תגית: הזכות לתקשורת
להניח יכולת
השבוע התכוונתי להמשיך את הפוסט משבוע שעבר ולכתוב על הקשר בין שפה לקבלת החלטות, אבל הפוסט הזה עדיין מתבשל ועוד לא מוכן לצאת לאור. בינתיים אני מפרסמת פוסט אחר שעוסק במושג להניח יכולת. אם תקראו אותו תראו שבעצם לא הרחקתי הרבה מהנושא של הפוסט הקודם.
חברה מוּכְוֵונֶת דיבור
הפוסט עוסק בקשיים הייחודיים של אנשים שלא משתמשים בשפה דבורה וחיים בחֶבְרָה שבה דיבור הוא צורת התקשורת המרכזית. אני טוענת שמדובר בקבוצת מיעוט שמאבק חברתי ופוליטי יעזור לה לממש את זכותה לתקשורת.
נוֹט אִין פְרוֹנְט אוֹף דֵה צִ׳ילְדְרֶן
כפי שכבר כתבתי, למשל כאן, אני מתעניינת במה שקורה בשוליים של המרחב הלשוני ובמי שנדחקים אל השוליים האלו מכיוון שהמעמד שלהם כדוברים וכבעלי זכויות בשפה לא תמיד זוכה להכרה. אוטיסטים למשל הם דוגמא לאוכלוסיה שזכותה לתקשורת מקופחת באופן תדיר. פעם נכחתי בהרצאה של אמא לצעיר אוטיסט שלא משתמש בשפה דבורה שסיפרה בכנות צובטת לב כיצד במשך שנים … המשך קריאת הפוסט נוֹט אִין פְרוֹנְט אוֹף דֵה צִ׳ילְדְרֶן
בעיית שתיה
נועם חומסקי, הבלשן המפורסם והמשפיע ביותר במאה השנים האחרונות, טען שתאוריה לשונית צריכה לעסוק בעיקר בדוברים-מאזינים אידיאליים. דובר-מאזין אידיאלי כשמו כן הוא, אידיאל שלא קיים במציאות: הוא נהנה מידע מושלם בשפה וזיכרון בלתי מוגבל, והוא לעולם אינו טועה או יוצא מריכוז. חומסקי לא ביקש לטעון שאנשים כאלו מהלכים בקירבנו. הפואנטה שלו היתה שכדי להבין כיצד השפה … המשך קריאת הפוסט בעיית שתיה
כוונה תקשורתית
כשהבן שלי היה בן שנה-וחצי-שנתיים הפעילות האהובה עליו היתה להתנדנד בגינה. הייתי מנדנדת אותו במשך מה שהרגיש כמו שעות ומלווה את הנדנוד בשירה, ספק כדי לשעשע אותו ספק כדי להפיג את המונוטוניות. רפרטואר השירים שלי לא היה מדהים, וכלל את כל החשודים המיידיים – נד-נד, רד אלינו אוירון, במדינת הגמדים. יום אחד, בעודי מנדנדת ושרה, … המשך קריאת הפוסט כוונה תקשורתית
