דובר יְלִידִי

הפוסט הזה הוא גירסה כתובה של הרצאה שהעברתי על המושג דובר ילידי בכנס הלקסיקלי ה-17 באוניברסיטת תל אביב. אני ממליצה לקרוא אותו ביחד עם הפוסט בעיית שתיה שעוסק בחוויה של דוברת לא ילידית.  המושג דובר ילידי (כמו המושג שפת אם שמשלים אותו) נתפס כמושג אינטואיטיבי שכולנו מבינות מה הוא אומר. ככה הוא נתפס גם בקרב חוקרי השפה שמשתמשים בו במאמרים אקדמיים מבלי לטרוח … המשך קריאת הפוסט דובר יְלִידִי

בעיית שתיה

נועם חומסקי, הבלשן המפורסם והמשפיע ביותר במאה השנים האחרונות, טען שתאוריה לשונית צריכה לעסוק בעיקר בדוברים-מאזינים אידיאליים. דובר-מאזין אידיאלי כשמו כן הוא, אידיאל שלא קיים במציאות: הוא נהנה מידע מושלם בשפה וזיכרון בלתי מוגבל, והוא לעולם אינו טועה או יוצא מריכוז. חומסקי לא ביקש לטעון שאנשים כאלו מהלכים בקירבנו. הפואנטה שלו היתה שכדי להבין כיצד השפה … המשך קריאת הפוסט בעיית שתיה

בעיית התוכי

העניין שלי בשאלה מה הופך מישהי לדּוֹבֶרֶת? לא התעורר מתוך עבודה עם ילדים קטנים או עם אנשים שלא משתמשים בשפה דבורה, הוא התחיל כעניין תאורטי לגמרי. לפני למעלה מעשור הייתי שקועה כל כולי בכתיבת דוקטורט בפילוסופיה כאשר נתקלתי בסוגיה תאורטית שהטרידה אותי מאוד: כל הפילוסופים שקראתי התעסקו בשאלה איך אנחנו מבינות שפה, כלומר איך אפשר … המשך קריאת הפוסט בעיית התוכי