לפני כשנה וחצי כתבתי מאמר שבמסגרתו צפיתי בסרטונים של אמהות קוראות ספרים עם ילדיהן הפעוטים. חרף המאמצים הניכרים של האמהות שהילדים ישבו בשקט ויקשיבו לסיפור ברצף מתחילתו ועד סופו רובם התנהגו אחרת לגמרי – הם קמו, הלכו, חזרו, דיפדפו קדימה ואחורה, סגרו את הספר באמצע והטיחו אותו ברצפה, ואז פתחו אותו שוב וביקשו להקריא, וחוזר … המשך קריאת הפוסט ילדים קוראים, ילדים הולכים

לחורחה לואיס בורחס יש סיפור קצר על אנציקלופדיה סינית עתיקה שממיינת את העולם בצורה שעבורנו נראית שרירותית וחסרת תועלת. כך למשל, עולם החי מחולק לחיות השייכות לקיסר, פוחלצים, חיות מבוייתות, חזירונים, בנות ים, חיות אגדיות, כלבים משוטטים, וכן הלאה. מישל פוקו מצטט מתוך הסיפור של בורחס בפתח ספרו המילים והדברים, שבו הוא מנסה לשכנע את … המשך קריאת הפוסט האנציקלופדיה הסינית

לתופעה של שפת סימנים לתינוקות נחשפתי קצת אחרי שהבן שלי נולד. מדובר בהורים שמלמדים את ילדיהם לסמן מילים בסיסיות כדי להקל עליהם לבטא את רצונותיהם ולהיות מובנים עד שילמדו לדבר. אני לא עשיתי את זה עם הילד שלי אבל כשאני פוגשת אמא שכן אני שואלת אותה למה היא בחרה לעשות את זה. חלקן אומרות שהן … המשך קריאת הפוסט שפת סימנים לתינוקות

בספר מעט נשכח שיצא בשנת 1932 אנתרופולוג אמריקאי בשם קרל בראון תיעד תופעה לשונית מוזרה. בראון, שחקר שבט של פִּיגְמים באזור אפריקה המשוונית, הבחין שנשות השבט מרבות לשאול שאלות שהתשובה עליהן ידועה מראש. רק נשים שאלו שאלות מהסוג הזה והן הופנו תמיד לגברים, ובשונה משאלות רטוריות שבהן השואלת עונה על השאלה בעצמה הגברים דווקא ענו … המשך קריאת הפוסט שאלות ששואלים ילדים