לפני כשנה וחצי כתבתי מאמר שבמסגרתו צפיתי בסרטונים של אמהות קוראות ספרים עם ילדיהן הפעוטים. חרף המאמצים הניכרים של האמהות שהילדים ישבו בשקט ויקשיבו לסיפור ברצף מתחילתו ועד סופו רובם התנהגו אחרת לגמרי – הם קמו, הלכו, חזרו, דיפדפו קדימה ואחורה, סגרו את הספר באמצע והטיחו אותו ברצפה, ואז פתחו אותו שוב וביקשו להקריא, וחוזר … המשך קריאת הפוסט ילדים קוראים, ילדים הולכים

לחורחה לואיס בורחס יש סיפור קצר על אנציקלופדיה סינית עתיקה שממיינת את העולם בצורה שעבורנו נראית שרירותית וחסרת תועלת. כך למשל, עולם החי מחולק לחיות השייכות לקיסר, פוחלצים, חיות מבוייתות, חזירונים, בנות ים, חיות אגדיות, כלבים משוטטים, וכן הלאה. מישל פוקו מצטט מתוך הסיפור של בורחס בפתח ספרו המילים והדברים, שבו הוא מנסה לשכנע את … המשך קריאת הפוסט האנציקלופדיה הסינית

לפני כמה שנים חֲבֵרָה ביקשה להתייעץ איתי לגבי בתה בת השנתיים, בגלל ״שיש משהו מוזר באיך שהיא מדברת״. הילדה יודעת הרבה מילים ומדברת כל הזמן, סיפרה חברתי, אבל היא משתמשת במילים רק כדי לשוחח. כשהיא צריכה משהו (מוצץ, אוכל) היא בוכה, גם כשמדובר במילה שהיא מכירה. לפעמים אני מתקשה להבין אותה והיא בכל זאת ממשיכה … המשך קריאת הפוסט מה תִּינוֹקִים עושים עם מילים

לתופעה של שפת סימנים לתינוקות נחשפתי קצת אחרי שהבן שלי נולד. מדובר בהורים שמלמדים את ילדיהם לסמן מילים בסיסיות כדי להקל עליהם לבטא את רצונותיהם ולהיות מובנים עד שילמדו לדבר. אני לא עשיתי את זה עם הילד שלי אבל כשאני פוגשת אמא שכן אני שואלת אותה למה היא בחרה לעשות את זה. חלקן אומרות שהן … המשך קריאת הפוסט שפת סימנים לתינוקות

בשנת 1923 ברוניסלב מלינובסקי, מהאנתרופולוגים החשובים של המאה ה-20 שחקר תרבויות שאין להן שפה כתובה, טבע את המושג הפונקציה הפָאטִית של השפה. מלינובסקי השתמש במושג כדי לתאר שימוש בשפה למטרות חברתיות, בשונה משימוש בשפה לתיאור אירועים או העברת אינפורמציה. הוא כותב כך: ברוניסלב מלינובסקי ״אין ספק שיש לנו כאן סוג חדש של שימוש לשוני – … המשך קריאת הפוסט הפונקציה הפָאטִית של השפה