כפי שכבר כתבתי, למשל כאן, אני מתעניינת במה שקורה בשוליים של המרחב הלשוני ובמי שנדחקים אל השוליים האלו מכיוון שהמעמד שלהם כדוברים וכבעלי זכויות בשפה לא תמיד זוכה להכרה. אוטיסטים למשל הם דוגמא לאוכלוסיה שזכותה לתקשורת מקופחת באופן תדיר. פעם נכחתי בהרצאה של אמא לצעיר אוטיסט שלא משתמש בשפה דבורה שסיפרה בכנות צובטת לב כיצד במשך שנים … המשך קריאת הפוסט נוֹט אִין פְרוֹנְט אוֹף דֵה צִ׳ילְדְרֶן
כל הפוסטים
בעיית שתיה
נועם חומסקי, הבלשן המפורסם והמשפיע ביותר במאה השנים האחרונות, טען שתאוריה לשונית צריכה לעסוק בעיקר בדוברים-מאזינים אידיאליים. דובר-מאזין אידיאלי כשמו כן הוא, אידיאל שלא קיים במציאות: הוא נהנה מידע מושלם בשפה וזיכרון בלתי מוגבל, והוא לעולם אינו טועה או יוצא מריכוז. חומסקי לא ביקש לטעון שאנשים כאלו מהלכים בקירבנו. הפואנטה שלו היתה שכדי להבין כיצד השפה … המשך קריאת הפוסט בעיית שתיה
ילדים קוראים, ילדים הולכים
לפני כשנה וחצי כתבתי מאמר שבמסגרתו צפיתי בסרטונים של אמהות קוראות ספרים עם ילדיהן הפעוטים. חרף המאמצים הניכרים של האמהות שהילדים ישבו בשקט ויקשיבו לסיפור ברצף מתחילתו ועד סופו רובם התנהגו אחרת לגמרי – הם קמו, הלכו, חזרו, דיפדפו קדימה ואחורה, סגרו את הספר באמצע והטיחו אותו ברצפה, ואז פתחו אותו שוב וביקשו להקריא, וחוזר … המשך קריאת הפוסט ילדים קוראים, ילדים הולכים
לתקן או לא לתקן? זו השאלה!
כשהילד שלי מבקש ״ליסוע באופניים החדשות״ ולקנות ״שלוש צעצועים״ זה צורם לי באוזן ואני רוצה לתקן אותו. אבל ״שגיאות״ של ילדים לא מבטאות חוסר ידע, בדיוק להפך: ילד שאומר בֵּיצוֹת במקום בֵּיצִים או פְּרִיאִים במקום פֵּירוֹת מבדיל בין זכר לנקבה ויודע איך הם נשמעים בדרך כלל בעברית.ילד שאומר ״הִלְכַּדֵתִּי אותו במלכודת״ מכיר את בניין הִפְעִיל … המשך קריאת הפוסט לתקן או לא לתקן? זו השאלה!
בעיית התוכי
העניין שלי בשאלה מה הופך מישהי לדּוֹבֶרֶת? לא התעורר מתוך עבודה עם ילדים קטנים או עם אנשים שלא משתמשים בשפה דבורה, הוא התחיל כעניין תאורטי לגמרי. לפני למעלה מעשור הייתי שקועה כל כולי בכתיבת דוקטורט בפילוסופיה כאשר נתקלתי בסוגיה תאורטית שהטרידה אותי מאוד: כל הפילוסופים שקראתי התעסקו בשאלה איך אנחנו מבינות שפה, כלומר איך אפשר … המשך קריאת הפוסט בעיית התוכי
האנציקלופדיה הסינית
לחורחה לואיס בורחס יש סיפור קצר על אנציקלופדיה סינית עתיקה שממיינת את העולם בצורה שעבורנו נראית שרירותית וחסרת תועלת. כך למשל, עולם החי מחולק לחיות השייכות לקיסר, פוחלצים, חיות מבוייתות, חזירונים, בנות ים, חיות אגדיות, כלבים משוטטים, וכן הלאה. מישל פוקו מצטט מתוך הסיפור של בורחס בפתח ספרו המילים והדברים, שבו הוא מנסה לשכנע את … המשך קריאת הפוסט האנציקלופדיה הסינית
כוונה תקשורתית
כשהבן שלי היה בן שנה-וחצי-שנתיים הפעילות האהובה עליו היתה להתנדנד בגינה. הייתי מנדנדת אותו במשך מה שהרגיש כמו שעות ומלווה את הנדנוד בשירה, ספק כדי לשעשע אותו ספק כדי להפיג את המונוטוניות. רפרטואר השירים שלי לא היה מדהים, וכלל את כל החשודים המיידיים – נד-נד, רד אלינו אוירון, במדינת הגמדים. יום אחד, בעודי מנדנדת ושרה, … המשך קריאת הפוסט כוונה תקשורתית
מה תִּינוֹקִים עושים עם מילים
לפני כמה שנים חֲבֵרָה ביקשה להתייעץ איתי לגבי בתה בת השנתיים, בגלל ״שיש משהו מוזר באיך שהיא מדברת״. הילדה יודעת הרבה מילים ומדברת כל הזמן, סיפרה חברתי, אבל היא משתמשת במילים רק כדי לשוחח. כשהיא צריכה משהו (מוצץ, אוכל) היא בוכה, גם כשמדובר במילה שהיא מכירה. לפעמים אני מתקשה להבין אותה והיא בכל זאת ממשיכה … המשך קריאת הפוסט מה תִּינוֹקִים עושים עם מילים
שפת סימנים לתינוקות
לתופעה של שפת סימנים לתינוקות נחשפתי קצת אחרי שהבן שלי נולד. מדובר בהורים שמלמדים את ילדיהם לסמן מילים בסיסיות כדי להקל עליהם לבטא את רצונותיהם ולהיות מובנים עד שילמדו לדבר. אני לא עשיתי את זה עם הילד שלי אבל כשאני פוגשת אמא שכן אני שואלת אותה למה היא בחרה לעשות את זה. חלקן אומרות שהן … המשך קריאת הפוסט שפת סימנים לתינוקות
הפונקציה הפָאטִית של השפה
בשנת 1923 ברוניסלב מלינובסקי, מהאנתרופולוגים החשובים של המאה ה-20 שחקר תרבויות שאין להן שפה כתובה, טבע את המושג הפונקציה הפָאטִית של השפה. מלינובסקי השתמש במושג כדי לתאר שימוש בשפה למטרות חברתיות, בשונה משימוש בשפה לתיאור אירועים או העברת אינפורמציה. הוא כותב כך: ברוניסלב מלינובסקי ״אין ספק שיש לנו כאן סוג חדש של שימוש לשוני – … המשך קריאת הפוסט הפונקציה הפָאטִית של השפה
