כל הפוסטים

הוֹרִית – עובדה מדעית או מיתוס מערבי? 

המונח ״הורית״ מתאר את הנטייה של מבוגרים לדבר אל ילדים בצורה מותאמת - בקול גבוה, באינטונציה מודגשת, לאט תוך שימוש במילים פשוטות. לא מעט מחקרים מעודדים את השימוש בדיבור כזה בטענה שהוא מסייע בפיתוח כישורי שפה אצל ילדות וילדים בגיל הרך. הפוסט הזה מטיל ספק בנחיצות ההורית, ומזהיר מפני היחס ההישגי לשפה שעומד בבסיס המחקרים שממליצים להשתמש בה.

למה ילדים עונים תשובות לא נכונות?

לפעמים ילדים קטנים עונים תשובות לא נכונות על שאלות פשוטות למרות שהם יודעים את התשובה (שאלות כמו איזה צבע זה? איך עושה חתול?). הרבה פעמים שאלתי את עצמי למה הם עושים את זה. בפוסט הזה אני עוסקת בתופעה, ומציעה כל מיני תשובות אפשריות.

על דוברים מְרַצִים ודוברות מרדניות

הפוסט הזה נכתב בעיקבות דברים של אמא לילדה עם מוגבלות שהסבירה מדוע חשוב לה לעודד את הבת שלה לגלות מרדנות ולא להתנהג תמיד כמו שצריך. אני כותבת על איך הנטייה לְרַצות, שמאפיינת ילדים ואנשים עם מוגבלות, משפיעה לרעה על היכולת שלהם לתקשר בצורה אפקטיבית, וגם מעלה נקודה למחשבה על שיחות עם ילדים ללא מוגבלות.

Speakerhood – דּוֹבְרוּת

הפוסט הזה עוסק במושג שהמצאתי – speakerhood (דּוֹבְרוּת). יש בו דוגמאות שממחישות מה זה אומר לראות במישהי דוברת ומה קורה לאדם שהסביבה לא מתייחסת אליו כדובר. אני טוענת שהדּוֹבְרוּת של אדם תלויה ביחס ובהכרה שהוא מקבל מהסביבה ולא רק ביכולות האישיות שלו, ושזו האחריות שלנו – קהילת הדוברים והדוברות, לגדל דוברים ודוברות חדשים.

להניח יכולת

השבוע התכוונתי להמשיך את הפוסט משבוע שעבר ולכתוב על הקשר בין שפה לקבלת החלטות, אבל הפוסט הזה עדיין מתבשל ועוד לא מוכן לצאת לאור. בינתיים אני מפרסמת פוסט אחר שעוסק במושג להניח יכולת. אם תקראו אותו תראו שבעצם לא הרחקתי הרבה מהנושא של הפוסט הקודם.

חברה מוּכְוֵונֶת דיבור 

הפוסט עוסק בקשיים הייחודיים של אנשים שלא משתמשים בשפה דבורה וחיים בחֶבְרָה שבה דיבור הוא צורת התקשורת המרכזית. אני טוענת שמדובר בקבוצת מיעוט שמאבק חברתי ופוליטי יעזור לה לממש את זכותה לתקשורת.

קריאת ספרים עם ילדים – חלק שלישי

הפוסט הזה הוא החלק השלישי והאחרון בסדרה של פוסטים שעוסקים בקריאת ספרים עם ילדים. את החלקים הקודמים בסדרה כתבתי בקלות יחסית, אבל את הפוסט הזה לקח לי הרבה זמן לכתוב. למרות שידעתי מה אני רוצה להגיד התקשיתי למצוא את הדרך הנכונה להעביר את המסר. פריצת הדרך התרחשה, כמה מפתיע, בזמן שקראתי ספר עם הבן שלי. הספר שקראנו סיפק לי דוגמא שממחישה בצורה מושלמת את הנקודה שברצוני להעביר.